Israel Museum, Jerusalem
Zoya Cherkassy-Nnadi: Pravda
Opening: Tuesday, 9. January 2018 | 7 pm
Curator: Amitai Mendelsohn
Palevsky Design Pavilion
Gallery talks
In Hebrew
Tuesday, 30 Jan 2018 19pm
Tuesday, 13 Mar 2018 | 19pm
Language: Hebrew
With assistant to the curator Tamara Abramovitch – Jan 23
With curator Amitai Mendelsohn – Feb 2, Mar 13
Exhibition: 10. January – March 2018
Derech Ruppin 11, Jerusalem
http://www.imj.org.il/en/exhibitions/zoya-cherkassky
Zoya Cherkassy-Nnadi: Pravda
Curator: Amitai Mendelsohn
Palevsky Design Pavilion
Pravda is the first solo exhibition of acclaimed Israeli artist Zoya Cherkassky. The show focuses on paintings from recent years that address her personal experiences and the collective trials of the million-strong Russian immigrant influx to Israel in the early 1990s. In works that are at times provocative and defiant, Cherkassky paints a portrait of this cultural encounter that places an unsettling mirror before Israeli society.The exhibition includes some 50 paintings and 50 works on paper, and is accompanied by a comprehensive trilingual catalogue in Hebrew, English, and Russian. Pravda focuses on Cherkassky’s paintings from recent years that address her personal experiences and the collective experience of the million-strong Russian immigrant influx to Israel in the early 1990s. In works that are at times provocative, humorous, and defiant, Cherkassky reflects a cultural encounter that sometimes places an unsettling mirror before Israeli society.
Banner: Jaffa D, 2012, Oil on canvas, Private collection, Israel
Cherkassky was born in 1976 in Kiev and immigrated with her family to Israel in 1991. She studied at the Midrasha School of Art (Beit Berl College) and the School of Visual Theater in Jerusalem. Her work has been shown at major museums and institutions worldwide, including the Israel Museum; Tel Aviv Museum of Art; Martin Gropius Bau, Berlin; and MARS Center for Contemporary Arts, Moscow. Her awards have included the Ingeborg Bachman Scholarship, established by renowned artist Anselm Kiefer, and the Israel Ministry of Education and Culture Prize for a Young Artist. Her work is represented in the collections of such institution as the Israel Museum; the Tel Aviv Museum of Art; the Jewish Museum, New York; and the Jewish Museum, Berlin.
https://www.facebook.com/zoya.cherkassky?ref=br_rs
https://www.artsy.net/artist/zoya-cherkassky-nnadi
גם תערוכה במוזיאון ישראל לא תגרום לאמנית זויה צ’רקסקי להיות ממלכתית ולנצור את הלשון הארסית שלה
מיד בכניסה לתערוכת היחיד שלה במוזיאון ישראל, “פראבדה”, זויה צ’רקסקי נותנת למבקרים אגרוף אירוני בבטן. הציור שמקבל את פניהם נקרא “קורבנות חדשים”. “זה מה שסבתא שלי היתה אומרת כשראתה מהחלון בבית מטוסים נוחתים”, מסבירה צ’רקסקי. בתמונה נראים עולים חדשים על כבש המטוס, מהגרים שהגיעו לישראל אבל עוד לא דרכו על אדמתה; הם כבר לא בשמים אבל עוד לא על הארץ. חנוטים בזרותם ובאינספור שכבות לבוש בשמש הקופחת, מולם דיילת עם דגלונים ומאחוריהם עצי דקל, ממש כמו באותה תמונת אילוסטרציה נצחית שמלווה כל כתבה על העלייה מברית המועצות לשעבר כבר רבע מאה.
התמונה הזאת היא קול קבוצתי, אבל היא גם אישית מאוד – “זאת אני”, אומרת צ’רקסקי, בת 41, ומצביעה על דמותה של הילדה שרגליה כמעט נוגעות בקרקע, “וזו המשפחה שלי. הגענו לפה מקייב בדצמבר 91′, שהיה יותר קר מדצמבר הזה, אבל גם אז מזג האוויר לא הצדיק שלושה זוגות מכנסיים וכמה שכבות של מעילים. לבשנו אותם כי מותר היה להביא במזוודות רק 40 קילו של בגדים”.
New Victims, 2016, Oil on linen, Zoya Cherkassky \ Rosenfeld Gallery
26 שנים עברו מאז חודש דצמבר שבו נחתה צ’רקסקי בישראל ועד זה שבו תמונותיה עלו ירושלימה למוזיאון ישראל. בשנים האלה היא השתתפה באינספור תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות והתפרסמה במסריה הבוטים ובשפה הישירה שלה. בתערוכה “קולקציית יודאיקה” (2003) היא שילבה דימויים אנטישמיים, כדי לחקור את הדימוי של יהודים בעיני עצמם, והואשמה באנטישמיות; בתערוכה “נשף הקורבנות” (2004) היא ביקרה את דורסנותם של משרדי הממשלה, ובתערוכה “ציור פעולה” (2006) לעגה לצרכני אמנות דשנים וחסרי מודעות עצמית. היה נדמה שצ’רקסקי יורקת לכל באר שאמנים אמורים לשתות ממנה, ואז לפני כעשור עוד הרהיבה עוז ועשתה הסבה פרובוקטיבית – מאז היא ממקדת את חִצי הביקורת שלה בחברה הישראלית כחברת מהגרים. היא זנחה את האמנות הקונספטואלית הטרנדית – שינוי סגנון שכמוהו כבעיטה באזורים הרכים והמוצנעים של שדה האמנות בישראל ובעולם – והחלה לצייר בסגנון ריאליסטי תמונות מחיי המהגרים, זיכרונות ילדות נוסטלגיים מברית המועצות וכן את הוויית השוליים של פליטים וזונות בישראל. מרבית יצירותיה מתעמתות חזיתית עם הצופים, מטיחות בפניהם אמירות ישירות ונוקבות על עצמם ועל מקומם החברתי. לא פעם זה מחולל סערה, כפי שאירע ב–2012 בעקבות הציור שלה “איציק”, שבו נראה מוכר פלאפל מזרחי שולח ידיים אל מלצרית בלונדינית מבועתת.
read, 2015, oil on linen, Zoya Cherkassky\Rosenfeld Gallery
https://www.haaretz.co.il/gallery/art/.premium-MAGAZINE-1.5586411
EstherArtNewsLetter 